כל רודפיה כמעט והשיגוה, תוצאות האמת עדיין נספרות, ברם, נדמה כי המגמה ברורה, מסע הנדסת התודעה, קמפיין ההשפעה שהתקיים בארבע השנים האחרונות נחל כישלון צורב, לא רק כישלון הסוקרים המוטים בחלק מכלי התקשורת המרכזים, אלא גם המהדהדים אותם בתקשורת ובקרב הפרשנים שהיו לתועמלנים ומייצגי פוזיציה מובהקים.
אחרי ארבע שנים סוערות, שנים של כמעט ופירוק החברה הישראלית, של אנרכיה ברחובות, של פגיעה אנושה בחוסן הלאומי, בחוסן הביטחוני, של בריונות, אכיפה בררנית, אי שוויון בפני החוק, איומים בנטישת המולדת, במשיכת השקעות, במיטוט הכלכלה.
אחרי שנים שהיו כפסע ממרי אזרחי, ממלחמת אחים, מייסוד מדינה אלטרנטיבית למדינת ישראל היהודית דמוקרטית, מנרמול הסרבנות, מנרמול שריפת אסמים, יצירת כאוס, חלקו ממומן, מציאות של אי קבלת תוצאות הבחירות המוקדמות אשר יש הסבורים שהיו הזרז לאסון הנורא, טבח שבת שמחת תורה.
אחרי שלוש שנות מלחמה בשבע חזיתות, אחרי השורות שהתמלאו בבתי העלמין באריות האומה, אחרי שמלאו מחלקות השיקום בבתי החולים, אחרי שהקהילות החרבות החלו בבנייתן מחדש, אחרי שהחטופים, החללים והחיים, הושבו לביתם, אחרי הניצחונות ההיסטוריים מול האויבים מחוץ, הגיעה עת משאל העם הלאומי, הבחירות.
הציבור היהודי אמר את דברו באופן מובהק, הציבור היהודי אמר לא לדמוניזציה, לא לחרמות, לא לשנאה, לא לזריעת האימה, לא להסתה, לא לשיסוי והביזוי, לא להשתקה, לא להפצת עלילות הדם, לא למסע הדה לגיטימציה לרוב העם.
שיח הגרדומים הנורא, המשתולל לצד הסתה פושעת ונוראית המתחוללת בקרב חלק מנבחרי הציבור בעבר ובהווה, בהם, בעלי דרגות, בעלי תארים, בעלי הון, בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי, אשר בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות נשפו בעורפה של ממשלת ישראל הנבחרת באופן דמוקרטי, זרעו כאוס והילכו אימים כדי לשרת את הסיפור המעוות שסיפרו לעצמם.
כל רודפיה כמעט השיגוה, השנאה לאחים החרדים העבירה את חלקם על דעתם, היו שהצהירו בלי למצמץ כי האחים שלהם הם האחים המוסלמים ולא אחיהם היהודים, השנאה והתיעוב השתלטו על השיח הרעיל, ההרסני, הפוגעני.
גודל הטרגדיה של המחנה המכנה עצמו בחוסר בושה כמחנה "הריפוי, התיקון, האיחוי, ההחלמה הלשם והשבו", בא לידי ביטוי נוראי בחיבור למי שרואים בחמאס ארגון צדקה, השרים בקול ניחר את "בילדי בילדי", המתעקשים להפוך את המדינה היהודית כמדינת כל אזרחיה, שחיילי צה"ל בעיניהם אינם אלא פושעי מלחמה, המבצעים רצח עם וטיהור אתני.
כל רודפיה כמעט והשיגוה, אחרי ארבע שנים של תודעת "אתה הראש אתה אשם", "ראש ממשלת הטבח", "הבוגד", "מר הפקרה", "סכנה לביטחון ישראל", ראש ממשלת ההשתמטות ושאר תופינים וחרוזי רעל מבית היוצר של מכונות הרעל המזוקק.
כל רודפיה כמעט והשיגוה, אחרי יום הבוחר, בעוד ספירת הקולות בעיצומה, ראוי גם לחשב מסלול מחדש בקרב גוש "רק לא ביבי", הכוחות הציוניים, האחראים, הקולות המתנגדים לחרמות והסתה, המזדעזעים ממכירת החיסול הלאומית ותהליך הלבנת חלק מתומכי הטרור, העומדים איתן על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, הם ברי שיח לשותפות למען מדינת ישראל, ביטחונה, שגשוגה ופריחתה.
הכותב הוא, עמנואל בן סבו, מחנך, סופר עיתונאי ופובליציסט:
