על הצביעות העולמית אין להכביר במילים, המפורסמות אינן זקוקות לראייה, אל מול השתיקה העולמית של ארגוני זכויות האדם, עמותות הצדק והאהבה, הדממה זועקת מאליה והיא צורבת את האוזניים ושורפת את לב האדם.
בכל יום נחשפים שיאים חדשים, שיא שובר שיא ומייצר אתגר חדש, אחד השיאים הוא ארגון האומות המאוחדות, ארגון שבראשו עומד אנטישמי, אדם אשר לקחו לו חודשים ארוכים לדעת כי ארע טבח ביהודים במדינת ישראל, אדם אשר לא שמע על האונס והטבח, לא ראה את השריפה וההתעללות, לא ידע על החטופים מילד ועד זקן, לא ידע על החורבן, מכחיש טבח שבת שמחת תורה, האיש המזדעזע מכל מה שהוא לא פגיעה ביהודים.
האיש הזה, מזכ"ל האו"ם, הנחרד והמזועזע סלקטיבית, האדם שלא הפסיק להאשים בכל הרוע בעולם את מדינת ישראל, את מנהיגיה, לוחמיה, אוהביה, האדם ששיגר גינויים בקצב אש יומי, האיש שכינס וועדות גינוי מיוחדות, שהפך את הקורבן לתוקפן, שהמוסר הסלקטיבי והמעוות שלו נחשף לעין כל.
האיש הזה, מגדולי האנטישמים בעולם, והתחרות קשה, נאלם דום אל מול טבח עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע באיראן, אין פרץ ואין צווחה.
האדם הזה לא נחרד, לא הזדעזע, לא גינה, לא כינס פורומים בינלאומיים, לא גייס את העולם הנאור נגד משטר הדמים, לא יצא חוצץ נגד הדיקטטורים, נגד טובחי עמם.
האדם הזה, עולם הפוך ראיתי, הזמין את שר החוץ של הדיקטטורה האיראנית לנאום בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם, צריך לשפשף את העיניים, לנקות את האוזניים, לקרא שוב ושוב את המשפט האנטי מוסרי, המושחת, את הזמנת טובח זכויות האדם לנאום במועצת זכויות האדם.
הטענה אינה רק על האנטישמי העומד בראש הארגון האנטי מוסרי הזה, הטענה היא גם לכל ראשי המדינות הנשארות במקום מתועב זה, היכל השנאה והעוול המוסרי.
ראוי היה שראשי המדינות באירופה ישאלו את האנטישמי המנהיג את הארגון, לו עמד בראשות הארגון, אשר הוקם בעקבות ימי הסופה והסער, האם היה מזמין את אדולף היטלר לשאת נאום במועצת זכויות האדם?
וכאילו לא די, איראן הטובחת באזרחיה, התולה אותם בכיכר העיר, המדכאת, הרוצחת את החירות, העושקת את החופש של עשרות אלפי כלואים טרם הוצאה להורג, קיבלה ההנהגה האיראנית מתנה על כל היותה, סגנית יו"ר הוועדה לפיתוח חברתי של האו"ם, אשר תוביל את קידום הדמוקרטיה, סובלנות, מניעת אלימות וכמובן זכויות הנשים.
צריך לשפשף את העיניים, לנקות את האוזניים, לקרא שוב ושוב את המשפט האנטי מוסרי, המושחת, את הפרס לטובח, מגן זכויות האדם.
וכאילו לא די, נרגס מחמודי, כלת פרס נובל לשלום הכלואה בכלא האיראני, "איווין" וחייה בסכנה, סובלת מעינויים, מהתעללות נוראית, בחר מזכ"ל האו"ם האנטישמי, חובב האייתולות, שלא ראה ולא שמע על הטבח ההמוני של האייתולות באיראן, לשגר ברכות למשטר הרצח לרגל יום השנה ה-47 למהפכה האיסלמית.
צריך לשפשף את העיניים, לנקות את האוזניים, לקרא שוב ושוב את המשפט האנטי מוסרי, המושחת, את הפרס לטובח, מגן זכויות האדם.
שתיקת המדינות הנאורות, שתיקת המדינות החברות בארגון החרפה, ארגון הבושה, ארגון חוסר הצדק והעוול, ארגון בראשו עומד אנטישמי, מדאיג ביותר, המעט שיכלו לעשות הוא להקפיא את חברותם, להקים כל זעקה, להדיח את מוביל הרוח הרעה, רוח מפקד האנטישמי, שתיקתם היא חרפה על ראשם.
הכותב הוא, עמנואל בן סבו, מחנך, סופר עיתונאי ופובליציסט.
