מדינת ישראל אינה ונצואלה: כבוד נשיא ארה"ב, ידיד אמת של מדינת ישראל, יקיר העם היהודי, ראוי לכל שבח והערכה על עמידתו האיתנה לצד העם היהודי במלחמת התקומה ובמאבק באנטישמיות הגואה ופושה ברוב חלקי העולם.
הנשיא דונלנד טראמפ הוא חבר אמיתי של העם היהודי, ודווקא בגלל זה, על העם בישראל לומר לו, לא תודה.
התערבותו הבוטה מאוד בסוגיית משפטיו של ראש ממשלת ישראל יותר ממטרידה, יש לדחות אותה בשתי ידיים ולהסביר בנימוס, כמו בין חברים, שמדינת ישראל היא מדינה ריבונית, שמערכת המשפט בישראל היא מערכת עצמאית, שנשיא מדינת ישראל הוא נשיא של מדינה ריבונית.
ההתנהלות המאתגרת של הנשיא האמריקני כלפי נשיא המדינה וכלפי סוגיית התערבותו במתן חנינה היא אצבע בעין לעצמאות ישראל, היא התערבות גסה במדינת ישראל ובעיקר היא גורמת נזק רב יותר מאשר תועלת.
דעת הציבור בין נתניהו אשם לנתניהו זכאי, בין משפט למשפח, בין עוול לשחיתות, החלוקה ברורה, יחד עם זאת זו חלוקה בתוך מדינת ישראל, בתוך הבית, ללא התערבות של גורם זר, גם אם הוא הידיד הטוב ביותר של מדינת ישראל.
הייתי מצפה שראש ממשלת ישראל, לאחר נאומו של הידיד הגדול, נשיא ארה"ב, בו קרא לנשיא מדינת ישראל שישב בסמוך אליו, לעיני האומה והעולם כולו, להעניק חנינה לראש ממשלת ישראל, היה עולה ללחוץ בחום את ידי נשיא ארה"ב ואומר לעיני העם והעולם, "תודה ידידי, אדוני הנשיא, יש בית משפט בישראל", בנימין נתניהו לא פעל כך.
ייתכן כי בלהט ההתרגשות מההצעה של החבר הטוב נעתקו המילים מפיו של ראש הממשלה, ההזדמנות הנוספת הגיעה מהר, נשיא ארה"ב התקשר לנשיא ישראל והתעניין בהתקדמות החנינה, גם הפעם השיב הנשיא בנימוס, ופרשנים מטעם החלו לפזר הבלים על אפשרויות של הטלת סנקציות על נשיא מדינת ישראל ושופטי העליון.
ראש הממשלה לא הפריך את השמועות והמשיך בתכנון המלחמה מול איראן ושש החזיתות הנוספות.
והשיא הגיע מהר מהצפוי, נזיפה פומבית עם ניחוח משפיל ומבזה לנשיא מדינת ישראל מנשיא ארה"ב, בעיצומה של מלחמה, גם הפעם ראש הממשלה בחר שלא להגיב.
מצופה מראש הממשלה, הטוען בעקשנות לחפותו ואף מוכיח אותה חדשות לבקרים שלא יאפשר את הפגיעה בריבונות מדינת ישראל, בעצמאות בית המשפט וישמור על כבודו של נשיא המדינה.
התמונות הקשות מבית המשפט, בהן מגיע ראש ממשלת ישראל בעיצומה של מלחמת שבע החזיתות, לדיונים מביכים העוסקים בזוטי זוטות, משחית זמנו היקר, מקבל מעטפות סודיות תוך כדי, מבקש הפסקות, התנהלות שהיא כולה בושה וחרפה, בלתי סבירה ובלתי הגיונית בעליל.
להחלטה על הפסקת המשפט יש די והותר סיבות, בכל יום דיונים מתחוורת עוצמת הניתוק, העם רואה את הקולות ושומע את החרפה, את העוול, את חוסר הצדק המשווע, את האכיפה הבררנית, העם שומע את רעש מכונות התפירה, את סחיטת מכונות הכביסה, מריח את חומרי ההלבנה מול מסע ההשחרה.
ולמרות כל אלה וייתכן כי בגלל כל אלה, ראוי היה שראש הממשלה יעצור את "מסע החנינה" מצד נשיא ארה"ב, מדינת ישראל אינה הכוכב ה-51.
הכותב הוא, עמנואל בן סבו, מחנך, סופר עיתונאי ופובליציסט.
