הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשות ח"כ אושר שקלים (הליכוד) קיימה השבוע דיון מיוחד בעקבות תלונות צרכנים על התנהלות שירותי הגרירה בישראל ועל הקשר בין השירותים לבין חברות הביטוח, כאשר הדיון נערך בעקבות פנייה של יו"ר ארגון צמיגאי הרכב והבטיחות בישראל, יוסף נעים, שטען כי השירות הניתן לנהגים רבים לוקה בחסר.
בין הטענות שהועלו: זמני המתנה ארוכים בצדי הדרך, גרירת רכבים למגרשי ביניים במקום ישירות למוסכים וכן הפעלת נהגי גרר שאינם בעלי ההכשרה המתאימה.
מסקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי כיום אין בישראל חוק הקובע זמן הגעה אחיד לגרר, כאשר זמני ההגעה נקבעים במסגרת כתבי השירות של חברות הביטוח, כאשר ברוב המקרים מדובר בטווח של שלוש עד חמש שעות.
אולם, לטענת המשתתפים בדיון, בפועל נהגים רבים ממתינים בין ארבע לשבע שעות, כאשר באזורי הפריפריה ההמתנה עלולה להיות ממושכת אף יותר.
המשמעות אינה רק אי נוחות ולפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2024 נהרגו 66 בני אדם כתוצאה מעמידה בשולי הדרך, נתון שהפך את הסוגייה לבטיחותית ולא רק צרכנית.
ח"כ שקלים הדגיש כי מדובר בנושא בעל השלכות ישירות על חיי אדם.
"אנחנו יכולים להציל חיים של ישראלים רבים אם נצליח לשפר את שירותי הגרירה, בין אם באופן פרטי ובין אם במסגרת חברות הביטוח", אמר.
האם הציבור יודע שאפשר לוותר על שירותי הגרירה?
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון הייתה חוסר המודעות של הציבור לכך שאין חובה לרכוש שירותי גרירה כחלק מפוליסת הביטוח.
נציג משרד האוצר, שמואל זקן, ציין כי חברות הביטוח מחויבות לאפשר למבוטחים לוותר על שירותי הגרירה ולרכוש אותם באופן עצמאי בעת הצורך ולדבריו, חלק מהנהגים כבר בוחרים במסלול זה, מתוך שיקולי עלות ותדירות השימוש הנמוכה בשירות.
גם מנכ"ל חברת "שגריר" שירותי רכב, רן גבאי, טען כי הוצאת שירותי הגרירה מחברות הביטוח עשויה דווקא להוזיל את העלויות לצרכן, מאחר שחברות הביטוח מתמחרות את השירות במחיר גבוה יותר מזה שהן משלמות בפועל לספקי הגרירה.
ביקורת על חברות הביטוח
יו"ר ארגון צמיגאי הרכב והבטיחות בישראל, נועם יוסף, טען כי הנהגים נותרים לעיתים ללא מענה מספק בשטח וכי רבים אינם מודעים למגבלות המופיעות בכתבי השירות.
לדבריו, שירותי גרירה רבים אינם כוללים גרירה מחניונים, טיפול בפנצ'ר נוסף או סיוע במקרים מסוימים של מצבר שהתרוקן ובנוסף, הוא קרא לקבוע מנגנון פיצוי כספי ללקוחות במקרים של איחורים משמעותיים בהגעת הגרר.
במקביל, יו"ר איגוד המוסכים בישראל, רונן לוי, חזר על דרישת האיגוד להפריד בין שירותי הגרירה לבין חברות הביטוח, בטענה שהדבר יוביל לשוק תחרותי, יעיל וזול יותר עבור הנהגים.
מנגד, נציגי החברות בענף טענו כי המציאות מורכבת יותר, תומר ממן, סמנכ"ל השירות של קבוצת שלמה, ציין כי החברה מטפלת בכ-400 פניות גרירה מדי יום ומפעילה עשרות רכבי גרר וספקים ברחבי הארץ.
לדבריו, עומסי התנועה הכבדים בישראל מקשים על עמידה בזמני הגעה קצרים, אך החברה פועלת בהתאם לאמנת שירות מסודרת.
גם מנכ"ל "שגריר", רן גבאי, הציע לבחון מתן היתר לרכבי גרר להשתמש בנתיבי תחבורה ציבורית או בנתיבי 2+, במטרה לקצר את זמני ההגעה לרכבים התקועים ולצמצם את הסיכון הבטיחותי.
ארגון "ידידים" נכנס לתמונה
בדיון השתתף גם מנכ"ל ארגון ידידים, ישראל אלמסי, שציין כי הארגון מטפל בכחצי מיליון קריאות סיוע בשנה באמצעות כ-65 אלף מתנדבים ברחבי הארץ.
לדבריו, הארגון אינו מספק שירותי גרירה, אך מסייע במקרים רבים של תקלות דרך, פנצ'רים וחילוצים בסיסיים. עוד חשף כי בקרוב יחל הארגון להפעיל שירות חדש לטעינת רכבים חשמליים שנתקעו בשל סוללה ריקה.
משרד התחבורה נעדר והוועדה לא נשארה אדישה
בסיום הדיון מתח יו"ר הוועדה ביקורת חריפה על היעדרות נציגי משרד התחבורה מהישיבה, למרות שהמשרד אחראי על הפיקוח הבטיחותי והטכני של תחום הגרירה.
שקלים הודיע כי יפעל מול רשות שוק ההון להגברת השקיפות לציבור באשר לאפשרות לוותר על שירותי גרירה במסגרת הביטוח, וכן לקידום בחינה של מתן עדיפות תנועתית לרכבי גרר.
לדבריו, "הנושא הבטיחותי חייב להיות בראש סדר העדיפויות. הגעה מהירה יותר של גרר לרכב תקוע יכולה להציל חיים, ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא גם בחודשים הקרובים".
במשרד התחבורה לא הגיעו:
