ישראל בחרה: תוצאות האמת פורסמו, המערכת הפוליטית נערכת לשלב הבא
לאחר מערכת בחירות סוערת, קמפיינים פוליטיים, עימותים בין המפלגות, יום הצבעה שבו מיליוני ישראלים הגיעו לקלפיות וימים של ספירת קולות ובדיקת התוצאות, פרסמה ועדת הבחירות המרכזית את תוצאות האמת הסופיות של הבחירות לכנסת ה-26.
על פי הודעת הוועדה, הסתיימה ספירת הקולות, לרבות המעטפות החיצוניות והושלמה הבקרה הראשונית על תוצאות הקלפיות הרגילות ובהתאם לכך, נקבעה חלוקת 120 המנדטים בין 11 הרשימות שעברו את אחוז החסימה.
עם זאת, התוצאות עדיין כפופות להשלמת בדיקות טוהר הבחירות ולתיקונים נקודתיים אפשריים במסגרת הליך הבקרה.
התמונה הפוליטית העולה מהתוצאות ברורה בחלקה: הליכוד היא המפלגה הגדולה בישראל, אך אף אחד מהמחנות הפוליטיים אינו מחזיק ברוב פרלמנטרי מובהק ללא שיתופי פעולה נוספים.
המשמעות היא כי לאחר שהבוחרים אמרו את דברם, עובר כעת מרכז הכובד מהקלפיות אל שולחן המשא ומתן הקואליציוני.
אלו תוצאות האמת הסופיות וחלוקת המנדטים
על פי הנתונים הרשמיים שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית:
| מפלגה | מספר מנדטים |
|---|---|
| הליכוד | 27 |
| ישר! | 21 |
| ביחד | 12 |
| הרשימה המשותפת | 11 |
| הדמוקרטים | 8 |
| רע"ם | 8 |
| ישראל ביתנו | 7 |
| עוצמה יהודית | 7 |
| יהדות התורה | 7 |
| ש"ס | 6 |
| הציונות הדתית | 6 |
| סך הכול | 120 |
יתר הרשימות שהתמודדו בבחירות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולא יזכו לייצוג בכנסת ה-26.
שיעור הצבעה של 77.9%: יותר מ-5.7 מיליון קולות נספרו
אחד הנתונים הבולטים במערכת הבחירות הנוכחית הוא שיעור ההשתתפות הגבוה של הציבור הישראלי ועל פי ועדת הבחירות המרכזית, שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה־26 הגיע ל־77.9%.
נתוני ההצבעה הרשמיים:
שיעור ההצבעה: 77.9%.
סך הקולות שנספרו: 5,716,665.
קולות כשרים: 5,690,778.
קולות פסולים: 25,887.
אחוז החסימה: 3.25%.
מספר הקולות הנדרש למעבר אחוז החסימה: 184,947.
מדובר בשיעור השתתפות גבוה במיוחד, המעיד על היקף ההתגייסות הציבורית למערכת הבחירות ועל החשיבות שייחסו אזרחי ישראל להצבעה.
לאורך יום הבחירות נרשמה עלייה עקבית בשיעורי ההצבעה. בשעה 10:00 עמד שיעור ההצבעה על 16.68%, בשעה 18:00 הגיע ל-66.7%, ובשעה 20:00 כבר עמד על 74.3% ועם סיום ההצבעה וספירת כלל הקולות התייצב הנתון הסופי על 77.9%.
תמונת הגושים: הליכוד מוביל, אך שאלת הרוב נותרה פתוחה
חלוקת המנדטים מציבה בפני המערכת הפוליטית אתגר משמעותי בדרך להקמת הממשלה הבאה.
הליכוד, המפלגה הגדולה בכנסת עם 27 מנדטים, יכולה להסתמך על שותפותיה הפוליטיות המסורתיות.
בחישוב הכולל את הליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה, עומד המחנה על 53 מנדטים ומנגד, מפלגות ישר, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו מחזיקות יחד ב-48 מנדטים.
הרשימה המשותפת ורע"ם מחזיקות יחד ב-19 מנדטים, ועשויות להיות גורם משמעותי בחישובים הפרלמנטריים, בהתאם לעמדותיהן ולהתפתחויות הפוליטיות.
המשמעות המרכזית היא שאף אחד משני המחנות המרכזיים אינו מגיע ל-61 מנדטים בכוחות עצמו ולפיכך, האפשרות להקמת ממשלה תהיה תלויה בהסכמות פוליטיות, בנכונות לשיתופי פעולה וביכולת של ראשי המפלגות לגבש רוב בכנסת.
חשוב להדגיש כי מדובר בחישוב פוליטי של המנדטים ולא בקביעה רשמית של השתייכות המפלגות לגושים מחייבים.
שלוש המפלגות הגדולות: נתניהו, איזנקוט ובנט
התוצאות מציבות שלושה שחקנים מרכזיים בראש המערכת הפוליטית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל את הליכוד, שזכתה ב-27 מנדטים ושמרה על מעמדה כמפלגה הגדולה בישראל.
מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט מתייצבת במקום השני עם 21 מנדטים והופכת לכוח פוליטי מרכזי בכנסת החדשה.
מפלגת ביחד בראשות ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט זוכה ב-12 מנדטים וממוקמת במקום השלישי מבין המפלגות.
לצד שלוש המפלגות הגדולות, הרשימה המשותפת רושמת הישג משמעותי עם 11 מנדטים, בעוד הדמוקרטים ורע"ם מקבלות שמונה מנדטים כל אחת.
החלוקה החדשה ממחישה את הפיצול הפוליטי בישראל ואת האתגר שבהרכבת קואליציה יציבה.
חיפה והצפון: גם כאן הסתיימה ההצבעה, אך השאלות הפוליטיות נותרו
מערכת הבחירות לכנסת ה-26 הורגשה היטב גם בחיפה וביישובי הצפון.
במהלך השבועות שקדמו לבחירות הגיעו לאזור נציגי מפלגות, ראשי רשימות ומועמדים שביקשו לזכות באמון הציבור, כאשר נושאים מקומיים ואזוריים עמדו במוקד השיח.
בחיפה, העיר המרכזית בצפון, בלט במהלך הקמפיין הפער בין נוכחותם של חלק מראשי מפלגות השינוי לבין היעדרותם של ראשי מפלגות מרכזיות בקואליציה מאירועים פוליטיים בעיר.
לצד זאת, השיח הציבורי באזור עסק בסוגיות המעסיקות את תושבי חיפה והצפון לאורך שנים ובהן הביטחון האישי, יוקר המחיה, התחבורה, התשתיות, איכות הסביבה והפערים בין המרכז לפריפריה.
עם פרסום התוצאות הארציות, השאלה המרכזית מבחינת תושבי האזור אינה מסתכמת בזהות המפלגה הגדולה, אלא גם במידת ההשפעה שתהיה לנציגי הצפון בכנסת ובממשלה הבאה.
לאחר מערכת הבחירות, האתגר של נבחרי הציבור יהיה לתרגם את ההבטחות שניתנו לתושבי חיפה והצפון להחלטות, לתקציבים ולפעולות בשטח.
חקירת שב"כ בעקבות מידע חסוי: ועדת הבחירות מבהירה כי אין השפעה על התוצאות
לצד פרסום תוצאות האמת, התייחסה ועדת הבחירות המרכזית להתפתחות חריגה הנוגעת לחקירה שנפתחה בשירות הביטחון הכללי.
בהצהרה מצולמת שמסר ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, על דעת יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, נמסר כי החקירה נפתחה בעקבות מידע חסוי שהוצג ליו"ר הוועדה.
לדברי ליבנה: "אתמול, הציג ראש השב"כ ליושב ראש הוועדה ידיעות חסויות, שבעקבותיהן נפתחה החקירה".
עוד נמסר כי באישור יו"ר ועדת הבחירות הוצגו עיקרי הדברים גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש האופוזיציה יאיר לפיד וליו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט.
בוועדת הבחירות הדגישו כי מדובר במידע בעל סיווג ביטחוני גבוה, וכי מעגל הגורמים שנחשפו אליו מצומצם ביותר.
ליבנה הבהיר כי דיווחים שונים שהתפרסמו בנושא במהלך היום אינם מבוססים וכי לא ניתן בשלב זה לחשוף פרטים נוספים ובוועדה הדגישו כי החקירה אינה מתייחסת למגזר כזה או אחר וכי אין בה כדי להשפיע על התוצאות הסופיות שיוגשו לנשיא המדינה.
עוד נמסר כי עם השלמת החקירה יועברו ממצאיה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לצורך בחינת היקפה והשלכותיה.
הוועדה התחייבה לעדכן את הציבור בהקדם האפשרי, בכפוף למגבלות הביטחוניות והמשפטיות.
התוצאות יוגשו לנשיא המדינה ב-4 בנובמבר
למרות פרסום התוצאות הסופיות, עבודת ועדת הבחירות המרכזית טרם הסתיימה לחלוטין.
בימים הקרובים יימשך מבצע הבקרה על תוצאות ההצבעה, שבמסגרתו נבדקות מחדש קלפיות, מתוקנות טעויות הקלדה והעתקה ונבחנות פניות המתקבלות מהציבור ומרשימות המועמדים.
בוועדת הבחירות מסבירים כי מדובר בהליך שגרתי המתבצע לאחר מערכות בחירות וכי ייתכנו תיקונים קלים בנתונים.
בכפוף להשלמת הבדיקות, התוצאות יוגשו לנשיא המדינה ביום רביעי, 4 בנובמבר 2026 ולאחר מכן יתקדם ההליך החוקתי להרכבת הממשלה, שבמסגרתו יקיים נשיא המדינה התייעצויות עם נציגי הסיעות ויחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.
הבחירות הסתיימו, המבחן הפוליטי רק מתחיל
מערכת הבחירות לכנסת ה-26 הגיעה לסיומה מבחינת ההצבעה וספירת הקולות, אך השלב המכריע מבחינת עתידה הפוליטי של מדינת ישראל עוד לפנינו.
הציבור הישראלי הגיע לקלפיות בשיעור גבוה, 11 רשימות זכו באמון הבוחרים ונבחרו 120 חברי הכנסת הבאה.
הליכוד נותרה המפלגה הגדולה ביותר, אך חלוקת המנדטים אינה מעניקה לאף אחד מהמחנות המרכזיים רוב עצמאי להקמת ממשלה וכעת יידרשו המנהיגים הפוליטיים להכריע אם ניתן לגבש קואליציה שתזכה לאמון הכנסת ותאפשר הקמת ממשלה יציבה.
מעבר למאבק על הרכבת הממשלה, הכנסת ה-26 תידרש להתמודד עם האתגרים הלאומיים והאזרחיים העומדים בפני מדינת ישראל ובהם הביטחון, הכלכלה, יוקר המחיה, החוסן החברתי והפערים בין חלקי הארץ.
