ענף יבוא הרכב בישראל מתמודד בשנתיים האחרונות עם אחד האתגרים הלוגיסטיים המורכבים בתולדותיו. המשבר המתמשך בים האדום, אשר הוביל להשבתה כמעט מוחלטת של פעילות נמל אילת, השער ההיסטורי של כלי הרכב מהמזרח הרחוק, אילץ את קווי הספנות והיבואנים לחשב מסלול מחדש ומי שנכנסו בנעליו של הנמל הדרומי וקלטו את עיקר הנטל הם נמלי הים התיכון, וביניהם נמל המפרץ (SIPG), שהפך לציר אסטרטגי חיוני לקליטת עשרות אלפי כלי רכב, תוך שמירה על רציפות שרשרת האספקה של המשק הישראלי.
הסטת נפחי המסחר האדירים צפונה דרשה גמישות תפעולית יוצאת דופן ויכולת של תשתיות מתקדמות. כאן בא לידי ביטוי היתרון המבני של נמל המפרץ, אשר תוכנן כנמל מודרני בעל יכולת שינוע ופריקה מהסוגים המתקדמים בעולם.
הנמל שהביא לישראל את הסטנדרט התפעולי הבינלאומי, מספק מענה מדויק ויעיל גם עבור ענף הרכב.
@nws.report כך הרכב שלכם מגיע לישראל | הצצה מיוחדת לנמל המפרץ מהרגע שאוניית ענק עמוסה באלפי כלי רכב עוגנת ברציף, מתחיל מבצע לוגיסטי מורכב ומדויק. בסרטון שלפניכם תוכלו לראות כיצד מתבצעת פריקת כלי הרכב בנמל המפרץ, שהפך בשנים האחרונות לאחד משערי הכניסה המרכזיים של ענף הרכב לישראל. בעקבות המשבר בים האדום והשבתת פעילות נמל אילת, עבר מרכז הכובד של יבוא הרכב לנמלי הים התיכון. נמל המפרץ בחיפה קלט את האתגר ומאפשר קליטה, פריקה ושינוע של אלפי כלי רכב, ממכוניות פרטיות ועד אוטובוסים, משאיות וציוד הנדסי כבד. בסרטון תראו את אוניות ה־Ro-Ro (Roll-on/Roll-off), את עבודת הצוותים המקצועיים ואת התהליך שמבטיח שרשרת אספקה רציפה, מהאונייה ועד לכבישי ישראל. צפו בתיעוד המיוחד שממחיש את אחד המבצעים הלוגיסטיים המרשימים הפועלים מדי יום בנמל המפרץ. שיווקי
האוניות עליהם נמצאים מאות אלפי כלי הרכב שמגיעים לישראל נקראות Ro-Ro (קיצור של Roll-on/Roll-off), מפלצות ימיות שהן למעשה חניוני ענק צפים, המתנשאים לגובה של כמה קומות ומסוגלים לשאת אלפי כלי רכב בו זמנית.
בניגוד לאוניות מכולה סטנדרטיות הדורשות מנופים כדי להרים ולהוריד מטענים, אוניות אלו מצוידות ברמפות פנימיות וחיצוניות המאפשרות לכלי הרכב פשוט לנסוע פנימה והחוצה.
הגמישות ההנדסית בבטן האוניות הללו כוללת מערכות של סיפונים הידראוליים ניידים המסוגלים לעלות ולרדת בהתאם לסוג המטען.
מערכת זו מאפשרת למקסם את נפח האונייה באופן אופטימלי: לקבע סיפונים נמוכים עבור מכוניות פרטיות, או לחלופין להרים את התקרה כדי לפנות מקום למטענים חריגים וגבוהים המזינים את צורכי התשתית הלאומיים של ישראל – כמו אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים חשמליים, משאיות תובלה, ציוד הנדסי כבד ומנופי ענק לתעשיית הבנייה והפיתוח.
ברק מנדלבאום, מנהל מסוף המטענים בנמל המפרץ, מסביר: "כאשר המשבר בדרום העתיק את מרכז הכובד אלינו, נמל המפרץ נדרש להפגין את העוצמה התפעולית שלו בזמן אמת.
התשתיות המתקדמות שהקמנו כאן, יחד עם שטחי אחסון רחבים ומאובטחים, מאפשרים לנו לקלוט בו זמנית מגוון עצום של מטענים על גלגלים.
אנחנו לא מדברים רק על מכוניות פרטיות, אלא על היכולת של הרציפים שלנו לטפל ביעילות באוטובוסים חשמליים, משאיות וציוד הנדסי כבד שמניעים את התשתיות של המדינה".
ברגע שאוניית ענק כזו עוגנת ברציפי נמל המפרץ, מתחיל מבצע תפעולי מדויק, מהיר ומתוזמן היטב, המנוהל על ידי צוותים מקצועיים ומיומנים. הנהגים והמפעילים של הנמל נכנסים אל בטן האונייה ומפנים את אלפי כלי הרכב בסדר מופתי, רכב אחר רכב.
"היכולת שלנו לפרוק ולנתב את כלי הרכב הללו במהירות שיא היא זו שמונעת צווארי בקבוק קריטיים ברציפים", מוסיף מנדלבאום ומציין: "תכנון לוגיסטי קפדני מאפשר לנו לחסוך זמן יקר וימי עגינה לקווי הספנות הבינלאומיים, ולהבטיח ליבואנים שרשרת אספקה רציפה ללא עיכובים מיותרים. הסטנדרט החדש שהבאנו לנמל המפרץ מוכיח את עצמו דווקא ברגעי הלחץ האלו".
בעתות משבר, היעילות התפעולית והחוסן התשתיתי נמדדים ביכולת להפוך אילוץ להזדמנות אסטרטגית. הסטת עשרות אלפי כלי הרכב לנמל המפרץ לא רק שמנעה קריסה של ענף הרכב המקומי בעקבות המשבר בנמל אילת, אלא הוכיחה כי הרציפים המתקדמים בנמל המפרץ מסוגלים להוביל את התחבורה, התעשייה והתשתיות של ישראל קדימה, בדרך המהירה והבטוחה ביותר אל כבישי המדינה.
