החלטה משמעותית עבור הכדורגל הישראלי: בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את עתירת מנהלת ליגות הכדורגל המקצועניות נגד החלטת רשמת ההקדשות, המחייבת אותה להירשם כחברה לתועלת הציבור, חל"צ.
פסק הדין ניתן על ידי השופט דוד זילר, שקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת, שלה נתון שיקול הדעת המקצועי בנושא ודחה את העתירה.
המשמעות המעשית היא שמנהלת הליגות, האחראית בין היתר על ניהול הפעילות המקצועית והכלכלית של ליגת העל והליגה הלאומית, תיכנס למסגרת הפיקוח החלה על חברות לתועלת הציבור.
המנהלת טענה: המהלך עלול לפגוע בפעילות
במנהלת התנגדו לרישום וטענו, בין היתר, כי אופייה הכלכלי והמסחרי של פעילותה אינו מתיישב עם הגדרתה כחברה לתועלת הציבור, כאשר המנהלת מנהלת בין השאר את זכויות השידור, הפרסום, החסויות והשיווק של הליגות המקצועניות ומעבירה חלק ניכר מהכנסותיה לקבוצות.
בעתירה נטען גם כי החלת כללי החל"צ עלולה לצמצם את חופש הפעולה של המנהלת ולהטיל עליה מגבלות רגולטוריות משמעותיות.
המנהלת אף הצביעה על הגידול המשמעותי בהיקף פעילותה וטענה בבית המשפט כי הכנסותיה צמחו מכ-43 מיליון שקלים בעת הקמתה לכ-140 מיליון שקלים, לצד גידול במספר הצופים.
המדינה: הכספים לקבוצות נועדו לקדם את הכדורגל
מנגד, המדינה, באמצעות עו"ד מיטל אביעד בן-עמי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), תמכה בהחלטת רשמת ההקדשות וטענה כי מטרות המנהלת הן ציבוריות במהותן.
לפי עמדת המדינה, הפעילות הכלכלית של המנהלת, לרבות ניהול זכויות השידור והפרסום, נועדה לשרת מטרה ציבורית, קידום הכדורגל בישראל, המדינה טענה עוד כי העברת הכספים לקבוצות אינה בגדר חלוקת רווחים אסורה לבעלי מניות, אלא חלק מהגשמת מטרותיה של המנהלת.
גם מנגנון חלוקת ההכנסות עמד במרכז הדיון. מפסק הדין עולה כי המודל מביא בחשבון שורה של פרמטרים, בהם שוויוניות ותחרותיות, הישגים ספורטיביים, רייטינג והשקעה במחלקות נוער ובפיתוח עתידי של הענף, כאשר 50% מההכנסות, לפי המתואר בפסק הדין, מחולקות באופן שוויוני בין הקבוצות.
בית המשפט: הפעילות הכלכלית אינה מבטלת את המטרה הציבורית
בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העובדה שהמנהלת עוסקת בפעילות כלכלית משמעותית אינה שוללת את אופייה הציבורי.
בפסק הדין ניתן משקל לכך שהמנהלת קיבלה מההתאחדות לכדורגל סמכויות הנוגעות לניהול הליגות המקצועניות ובתקנון המנהלת נקבע, בין היתר, כי היא תפעל במסגרת הסמכויות המואצלות לה על ידי ההתאחדות.
בית המשפט קבע גם עיקרון משמעותי להמשך: כאשר חברה עונה על הגדרת חברה לתועלת הציבור בהתאם לתקנונה, די בכך כדי להקים לרשמת את הסמכות לרשום אותה באופן כפוי, גם אם נטען כי פעילותה בפועל אינה מתבצעת למטרות ציבוריות בלבד.
הפיקוח ייכנס לתוקף בינואר 2027
כדי לאפשר למנהלת הליגות להיערך לשינוי, נקבע כי החלת ההוראות עליה תחל ב-1 בינואר 2027 ובנוסף, חויבה המנהלת לשלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים.
המשמעות היא שאחד הגופים המרכזיים והמשפיעים ביותר בכדורגל הישראלי, המנהל פעילות כלכלית בהיקפים גדולים ומשפיע ישירות על ליגת העל והליגה הלאומית ועל הכנסות המועדונים, יהיה כפוף למסגרת פיקוח נוספת הקבועה בחוק.
עו"ד ליאור סקברר, מנהל חטיבת ספורט ביחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים, מסר בעקבות פסק הדין כי ההחלטה מחזקת את העיקרון שלפיו גוף הפועל למטרות ציבוריות נדרש לפעול במסגרת המשפטית והפיקוחית המתאימה לכך.
לדבריו, פעילות כלכלית בהיקפים משמעותיים אינה גורעת בהכרח מאופיו הציבורי של גוף, והרישום נועד להבטיח כי פעילות מנהלת הליגות והמשאבים שהיא מנהלת לטובת הכדורגל הישראלי יהיו כפופים למנגנוני שקיפות ובקרה, תוך שמירה על יכולתה להמשיך ולמלא את תפקידה.
ממנהלת הליגות ציינו כי הם לא יגיבו או יתייחסו לנושא.
