הפיל הסגול כבר בחדר ועכשיו השאלה היא מי במערכת הפוליטית מוכן להסתכל עליו.
רק אתמול הושקה מפלגת "עמך ישראל" בראשות האלוף במיל' עופר וינטר וכבר בסקר שני שמתפרסם לאחר ההשקה היא רושמת נתון שקשה להתעלם ממנו: 8 מנדטים.
לפי סקר חברת "דיירקט פולס" עבור i24NEWS, שהתפרסם הערב, "עמך ישראל" זוכה ל-8 מנדטים ומוקדם יותר היום העניק לה סקר של "לזר מחקרים" עבור וואלה 6 מנדטים.
צריך כמובן לסייג: אלה סקרים, המפלגה רק הושקה, ועד לקלפי עוד יכולה המפה להשתנות פעמים רבות. אבל שתי מדידות בתוך זמן קצר ועוד מיד לאחר אירוע ההשקה, כבר מצביעות על דבר אחד ברור: יש ביקוש למוצר הפוליטי שווינטר מנסה להציע.
וזה בדיוק המקום שבו צריך לדבר לא רק על וינטר, אלא על מי שיצרו עבורו את החלל.
עופר וינטר השיק את "עמך ישראל" ומכוון ישר לסמוטריץ׳: יוסף חדאד החיפאי במקום השני
סמוטריץ' איבד את הבית?
בחדשות NWS כתבנו כבר עם השקת "עמך ישראל" כי המפלגה החדשה עלולה לתת נוק אאוט לציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ומוקדם עדיין לקבוע כיצד יסתיים הקרב בקלפי, אבל המספרים הראשונים בהחלט צריכים להדליק נורה אדומה בוהקת במפלגת הציונות הדתית.
הציבור שעליו נשענה הציונות הדתית הוא בחלקו הגדול ציבור אידיאולוגי, משרת, ציוני ולאומי, כאשר ציבור של כיפות סרוגות, משפחות ששילמו ומשלמות מחיר כבד בשירות הצבאי ובמלחמה ואנשים שעבורם ערכים אינם רק סיסמת בחירות.
גם משפחתו של סמוטריץ' עצמה שילמה מחיר במלחמה ואין להקל בכך ראש, אלא שפוליטיקה נבחנת בסופו של דבר גם במבחן התוצאה.
ובסוגיית חוק הגיוס והפטור לחרדים, חלק מהציבור הזה ראה משהו אחר לחלוטין ממה שציפה לקבל מנציגיו: פוליטיקה שגברה, בעיניו, על האידיאולוגיה.
לתוך המקום הזה בדיוק נכנס וינטר.
הוא לא צריך לשכנע את אותו ציבור מהי ציונות, מהו שירות ומהי הקרבה והביוגרפיה שלו עושה עבורו חלק גדול מהעבודה. כאשר מולו ניצבת מפלגה שנתפסת אצל חלק מבוחריה כמי שהתרחקה מהקו שבשמו נבחרה, נפתח מרחב פוליטי חדש.
אבל הסיפור אינו רק סמוטריץ', גם נתניהו צריך להסתכל במראה
ההצלחה הראשונית של "עמך ישראל" היא גם תמרור אזהרה לליכוד.
הליכוד נבנה במשך עשרות שנים כמפלגת שטח, סניפים, פעילים, מתפקדים, בחירות פנימיות ומנגנון שנתן לחברי המפלגה תחושה שהכוח נמצא גם בידיהם.
אלא שלאורך השנים נשחק חלק מהמבנה הזה. סניפים נחלשו או נסגרו ובמערכות הבחירות המוניציפליות ראינו רשימות המזוהות עם הליכוד שלא הצליחו לתרגם את המותג לכוח בשטח.
גם ברשימה לכנסת הולכת ומתחדדת שאלה עקרונית: מה שווים הפריימריז אם בסופו של דבר חלק משמעותי מעיצוב הרשימה נעשה באמצעות שריונים והחלטות שמגיעות מלמעלה?
כאשר מתפקדים בוחרים מועמדים מסוימים, אבל אחרים מקבלים את הדרך לרשימה באמצעות שריונים, נוצרת תחושה שהכוח של המתפקד הולך ונשחק.
וכשדמויות שהיו חלק משמעותי מהליכוד מוצאות את עצמן מחוץ לבית הפוליטי ומקימות מסגרות חדשות, כפי שקרה עם גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, זו כבר לא רק שאלה פרסונלית, זו עדות לשינוי עמוק יותר במפלגה.
ויש גם אחריות שלטונית
אי אפשר לנתק את המגמה הזאת מתפקוד הממשלה.
הליכוד מחזיק ומחזיק לאורך השנים במשרדים מרכזיים והציבור שופט אותו גם לפי התוצאות שלהם.
במשרד התחבורה הצטברו ביקורות ציבוריות רבות סביב תפקוד התחבורה הציבורית, התשתיות והעומסים וגם המשרד להגנת הסביבה תחת עידית סילמן ספג ביקורת קשה בשורה של סוגיות סביבתיות.
ומנגד נמצאת מאי גולן, שלאחר שלא נכנסה לרשימה החלה לאיים כי "תפתח את הפה ו במקום איומים וחשבונות פנימיים, אולי הגיע הזמן שחלק מהמערכת הפוליטית תעסוק פחות בעצמה ויותר בציבור שאמור לבחור בה.
כי בסופו של דבר, זאת הנקודה שהמפלגות הוותיקות מתקשות לעיתים להבין: אנשים לא חייבים להישאר.
וינטר הבין את משבר האמון
אחד המהלכים החכמים ביותר שביצע וינטר בהשקת המפלגה היה ההחלטה להציג רשימה של פנים חדשות ולהדגיש שאין בה פוליטיקאים וחברי כנסת שכיהנו בזמן 7 באוקטובר.
אפשר להסכים עם האמירה הזאת ואפשר להתנגד לה, אבל מבחינה פוליטית היא פוגעת בדיוק בנקודה הרגישה ביותר של מערכת הבחירות הזאת: משבר האמון.
הציבור הישראלי עבר את 7 באוקטובר, מלחמה ארוכה וטלטלה חברתית ולאומית עצומה וחלק גדול ממנו מסתכל על המערכת הפוליטית הקיימת ושואל מדוע אותם אנשים ממשיכים להתנהל כאילו דבר לא השתנה.
וינטר מציע תשובה פשוטה: אם איבדתם אמון באנשים שהיו שם, הנה אנשים אחרים וזה מסר חזק.
גם בן גביר צריך לעקוב
וינטר אינו איום רק על סמוטריץ'.
אם "עמך ישראל" תדע להציג תפיסת ביטחון לאומי רחבה ורצינית, משילות, ביטחון אישי, מאבק בפשיעה, ביטחון בגבולות וחיזוק מערכות המדינה, היא עשויה לנגוס גם בקהל של איתמר בן גביר.
יש ציבור ימני שרוצה ביטחון ויד קשה, אבל אינו בהכרח מתחבר לפרובוקציות ולפוליטיקה של עימותים מתוקשרים ואם וינטר יצליח להציע לאותו קהל תפיסת ביטחון תקיפה לצד ממלכתיות וניסיון פיקודי, התחרות בתוך הימין רק תגדל.
והנתונים הראשונים מרמזים שהפוטנציאל שלו אפילו רחב יותר, אם אכן חלק מתומכיו מגיעים גם מהמרכז ומהמרכז שמאל, הרי שווינטר עשוי לנסות לעשות דבר שמעט מפלגות חדשות מצליחות בו: לחצות את גבולות המחנות באמצעות מסר של שירות, אחריות וערכיות.
במקום להשמיץ, כדאי ללמוד
התגובה האינסטינקטיבית של מפלגות ותיקות למפלגה חדשה היא בדרך כלל להסביר למה היא לא תחזיק מעמד.
ייתכן שהן אפילו יהיו צודקות. הפוליטיקה הישראלית מלאה במפלגות שהתחילו בסקרים דו ספרתיים ונעלמו במהירות, אבל זו תהיה טעות להתעלם מהסיבה שבגללה הן נולדות.
מפלגות חדשות אינן צצות בחלל ריק, הן מופיעות כאשר ציבור מסוים מרגיש שהמפלגות שאמורות היו לייצג אותו הפסיקו לעשות זאת.
וינטר זיהה את הנקודה הזאת היטב.
מול סמוטריץ' הוא מציע לציבור הדתי לאומי והציוני שפה של שירות והקרבה ומול הליכוד הוא מציע פנים חדשות במקום מנגנון פוליטי ותיק.
מול בן גביר הוא עשוי להציע ביטחון ללא הצורך בפרובוקציה ולמצביעים שמחוץ לימין הקלאסי הוא מנסה להציע ערכיות וממלכתיות.
האם זה יספיק ביום הבחירות? מוקדם לדעת, אבל 8 מנדטים בסקר שמתפרסם יממה לאחר ההשקה הם כבר לא רעש שאפשר פשוט לבטל.
ממפלגת "עמך ישראל" נמסר לאחר פרסום הסקר: "#התחלנו. מפלגת עמך ישראל הציגה אמש נבחרת של אנשים חדשים שבאים מהעם ועבור העם. עכשיו יש למי להצביע 💜".
הפיל הסגול נמצא עכשיו באמצע החדר הפוליטי והזרוע עוד נטויה.
